Kudos

לתומי חשבתי שרילוקיישן זה משהו שעושים:

(א) כדי לחוות חוויות חדשות
(ב)  להתקדם מקצועית
(ג) להרויח כסף

לגבי א’ ו- ב’ אני לא יודע כי אנחנו טסים רק ביום שלישי. לגבי סעיף ג’ לעומת זאת כבר יש לי תובנות ראשונות, שאותן ניתן לסכם כך:

לעשות רילוקיישן זה כמו לעשות חתונה, וזה לא רק בגלל שאישתך מתכננת את שניהם עם אקסל.

כשאתה צעיר ותמים נדמה לך שכל הצ’קים שתקבל יאפשרו לך לטייל או לחילופין לקנות בית או לחילופין להשקיע בילדים. כשאתה בפועל מתכנן חתונה אתה מבין שהצ’קים מקסימום יכסו את האירוע, ואולי יישאר עודף לאיזה סופשבוע באילת.

דוגמא: לטובת ויזה עבור אישתי היקרה אני נדרש להציג תעודת נישואין. מיותר לציין שהרבנות לא ממש מספקת תעודות בשפת הקודש אנגלית. אז הולכים לנוטריון שמסביר שתרגום עולה 80 ש”ח, אבל האישור הנוטריוני עולה 370 ש”ח שלבסוף יוצאים 612 ש”ח כי ככה אמר המחשב שספר את המילים (המחשב למעשה אמר 790 ש”ח, אבל הם ראו שאני תיכף שורף את המועדון אז ירדו קצת מהעץ). כן, נוטריון זה בדיוק כמו הקייטרינג של החתונה.

או כשצריך לעזוב את הדירה המקסימה שלנו ופתאום מתבקשים להוציא איזה 500 ש”ח תיקונים וצביעה למרות שהדירה סבבה. מילא, יש בזה היגיון, הדירה היתה צבועה כשנכנסו.

אבל 1000 ש”ח על חיסונים?! קיבינימט – כולה 8 זריקות לכל אחד. גם כואב וגם כואב. אבל מילא, על בריאות לא חוסכים.

ואני כבר לא מדבר על השיחות לבזק ויס ושאר “נותני” השרות שבעצם לא מבינים את המילה שרות גם אם תמצא אותה במילון עבורם או אם תיקח את המילון ותדפוק להם אותו על הראש. זה כבר צער שאי אפשר למדוד בכסף. תחשבו איך אתם תרגישו כשיעבירו אתכם 3 מוקדי שרות ב-”יס” שמנסים לשמר אתכם כלקוח כשאתם בכלל יורדים מהארץ. אני חושב שזה בערך החויה המקבילה לביקור ברבנות וגילוי שהם בעצם לא מאמינים לך שאתה יהודי ועכשיו לך לבית דין רבני להוכיח להם שלסבתא של סבתא קראו רוחל’ה. 

עוד תגלית מעניינת – ה”עולם האבוד” של ארתור קונן דויל חי וקיים. אם רק תמצאו את הפתח הסודי, תוכלו גם אתם לגלות דינוזאורים וחיים שנכחדו שעדיין קיימים באיזו בועה אקולוגית נעלמה. ישנם אירגונים ואנשים שאם אתם לא מדברים איתם בפקס, דרך טפסים מאוד ספציפיים או בדואר רשום – חבל לכם על הזמן. מה זה משנה שהפקס היה רלוונטי לפני 10-15 שנים ושיש היום דרכים רבות וטובות יותר לתקשורת. לפחות לא ביקשו טלקס (או יוני דואר).

ישנה גם תופעה של רכש היסטרי. כל מה שאי פעם תכננתם לקנות בשלב זה או אחר, וכל מה שאתם קונים באופן שוטף פעם במספר חודשים – את כולם כעת תרכשו בבת אחת ועכשיו. מי יודע אם נמצא “קלבטן” בפיליפנים. ומה עם גלולות? ומה עם המסך מחשב שרצינו ואולי שם לא נמצא כזה? וכיסא מחשב שתיכננו לקנות? ומליון ואחד דברים שבמקום לקנות לאורך זמן, קונים עכשיו. זה ההיפך מתשלומים. מי אמר שהמדינה מפסידה מזה שאנשים יורדים?

מעניין אם בסוף נצא מופסדים או אם יישאר עודף לחופשה באילת.