Kudos

אני יודע שרבים מכם טיילו במזרח ויודעים איך זה לקבל תספורת כאן, אבל לטובת אלו שלא אני אספר על החוויה בקצרה.

ראשית המסג’ בקרקפת מאת מתלמד בזמן חפיפת השיער.

הערת שוליים: באופן כללי, נושא התואר וההיררכיה כאן מאוד חשובים. יש מעצב שיער בכיר ויש מעצב שיער זוטר ויש מתלמדים. המתלמד עומד ליד הספר בזמן התספורת ומסתכל עליו עובד כדי ללמוד. זה יכול להמשך גם 4 שנים כמו בימי הביניים. באותה הזדמנות הוא מחזיק ביד את המברשת שאיתה הוא מנקה ממך את השיער שנפל על הסינר בערך פעם בדקה. כשהספר הולך לרגע המתלמד עושה לך מסג’ בכתפיים כדי שיהיה לך נחמד בזמן שאתה מחכה. אף פעם לא הייתי קודם במצב שרציתי שהספר יילך באמצע התספורת.

בכל אופן, אחר כך מביאים לך את הקפה הקר עם הקצפת.

מגיע הספר (הבכיר כמובן) ומספר אותך (לא רע בכלל). זה מעניין שהם מקפידים לגעת בקרקפת שלך כמה שפחות. כך שאפשר לספר אותך עם מכונה והספר ממש יתאמץ שהמכונה תרחף לך מעל הראש ולא ממש תגע בך כי זה לא נעים.

אחר כך שטיפה של השיער.

קומפרס קר ומסג’ לעיניים.

חומר לשיער, למהדרים.

טיפ. תשלום.

החוצה עם חיוך ענק.

אני אוהב לצלול. אין כמו הים הכחול העמוק, רוח בשיער ותחושה של חופש. אני מסוגל לסוע במשך שעות כדי להגיע לאתר עם צלילות יפות. תמנונים, וצבים, אלמוגים ודגים – רק תביאו ואני מבסוט.

קחו את אילת, למשל. בהחלט לא אחד מהמקומות היפים בעולם לצלילה, אבל גם לא רע. קצת דליל בחיי ים בשנים האחרונות אבל לא שומם. אני זוכר שפעם היו המון דגי תוכי באילת. כחול, אדום, צהוב ירוק. אני אוהב דגי תוכי.

מסתבר, שגם בפיליפינים יש אהבה גדולה אל הים. בכל זאת 7017 איים. מדינה של יורדי ים.

אז אם תרצו לראות דגי תוכי, בואו לבקר אותי ואני אקח אתכם לסופרמרקט הקרוב.

 14 ש”ח לקילו.